בעקבות ההצלחה המסחררת של הסרט הקודם בכיכובו של אברם גרנט -
“לא הפסדנו, כבוד!”
מגיע לקראת פסח סרט ההמשך עם הכוכב העולה דרור קשטן -
“התיקו המכובד: חוזרים אחורה, נשארים בתחנה…“!

השורה התחתונה: 0-0, נבחרת ישראל במשחק חלש ביותר שלא מפצה במאומה על ההפסד לקרואטיה ולצערנו גם בסוף הקמפיין הזה, תמצא עצמה נבחרת ישראל מחוץ ליורו =(.

רוצים את זה במילים פשוטות: עם תיקו לא נגיע לאף מקום – ומי שחושב שכן חי באשליות!

אחרי המשחק מול קרואטיה כולם היו נחרצים ואמרו שצריך להילחם מול אנגליה ולנצח. ושוב, כרגיל לפני המשחק מנמיכים את הציפיות לרצפה ומכינים אותנו למשחק חלש במיוחד.

ושוב מתחילים כולם ל**** לנו את השכל עם הסיכויים שנשארו.. אתם יודעים מה? אתם צודקים מקומכם בתחנת הטוטו, לא על המגרש.

ועכשיו חידה: מה יותר מרגיז מהמשחק של נבחרת ישראל במחצית השנייה? התגובה של קשטן בסיום המשחק (למי שפספס – “ישששש!!”)
קשטן ממשיך את המסורת, כמו גרנט הוא מטפטף לתקשורת (ולשחקנים שלו) שתיקו זו תוצאה טובה, (מה טובה?) סליחה, מצויינת! המאמן מבסוט. ומה יוצא לקהל ולצופים?? אכזבה! נמאס כבר מהתגובות שתיאם המאמן עם השחקנים (”שיחקנו מול נבחרת גדולה מה אתם רוצים”) ונמאס מהבונקר ונמאס מהיכולת של יוסי בניון. הקהל התאכזב מהנבחרת ובצדק, אפילו דידי הררי כבר התייאש והפסיק לנסות להלהיב את הקהל כי זה היה פשוט פ – ט – ת – י. הקהל היה די ברור, הוא רצה לראות מהנבחרת “מלחמה” על המגרש, רצון לנצח. כדורגל, למרות שאנשים מתפרנסים מזה יפה (ולפעמים יפה מדיי), זה קודם כל בידור ואם הקהל יוצא מאוכזב אז זה כישלון טוטאלי. אם הנבחרת הייתה מפסידה 3-2 היינו מרוצים כי באנו קודם כל לראות הצגה, לשמוח ולהנות לשעה וחצי, אבל קיבלנו כרגיל כמו בשנים האחרונות הופעה אנמית במיוחד שמשאירה טעם רע בפה.

היכולת הזאת שחוזרת על עצמה כל קמפיין נובעת מפחדנות ותבוסתנות של המאמנים, אם ההתאחדות והתקשורת ימשיכו להתנהל באשליות שהנבחרת משיגה תוצאות טובות נמשיך להיות תקועים במוקדמות לעוד הרבה מאד זמן או לפחות עד שנינט תרד ממדורי הרכילות.

הסיפור של נבחרת אנגליה בקמפיין הזה דומה בצורה מדהימה לסיפור של נבחרת ישראל, אולם בעוד הנבחרת האנגלית חוטפת על ימין ועל שמאל מהתקשורת, התקשורת בארץ נוהגת בקשטן, בנבחרת ובעיקר בבניון כאילו היו פרות קדושות שאין לערער עליהן. ולכל מי שפחד לדבר באו שדרי רשת סקאיי הבריטית ואמרו את מה שאף אחד לא העז לומר - “בניון חלש”. קשטן ובניון עושים צחוק מעצמם (ע”ע המערכון הענק בארץ נהדרת), במקום להפסיק עם המשחקים, לחשוב על טובת הנבחרת ולהוציא את השחקן שלא שיחק כבר חודש מההרכב, נעשה בדיוק ההיפך. אפילו כשהיה כבר ברור שבניון תוקע את המשחק של הנבחרת ולא בכושר משחק, מתעקש קשטן להשאיר אותו במשחק. הייתי מצפה בשלב הזה מיוסי לבקש מהמאמן להפסיק את הבושה ולהוציא אותו אבל ממש לא, מסתבר שבניון דווקא מבסוט מעצמו כל כך שהוא אפילו מחמיא לעצמו בראיונות.

מי שמרוצה מתיקו מול נבחרת שהפסידה לקרואטיה ועשתה תיקו מול מקדוניה בבית, מראה לכדורגל הישראלי את הדרך להפסיד כל אפשרות להשתתף בטורניר בינלאומי.

הצעות לסדר (בגלל שיש לנו תקווה שיום יבוא, הכול יסתדר ולא נהיה בושה לחלטורה):

• מי שפצוע – לא משחק!
• להעביר את סרט הקפטן לכל אחד מלבד בניון.
• בניון אף פעם לא היה והוא אף פעם לא יהיה Playmaker והמאמנים הלאומיים צריכים להפסיק לבנות עליו את כל תכנית המשחק שלהם.
• להביא מייד מאמן שלא מפחד מהצל של עצמו
• להחדיר בשחקני הנבחרת אמונה ולא תבוסתנות – אתם יכולים להבקיע גול, אתם יכולים לנצח! גם הקבוצה ששווה הכי הרבה $$$ מורכבת מחבורת בני-אדם כמוכם.

וממה אנחנו מתלהבים בסוף? הארגון?! אתם יודעים מה? ממש כל הכבוד, חבורת אנשים שהמילה “שכונה” עושה עימם חסד הצליחו לארגן משחק שלם בלי הפסקות חשמל, אהה.. והם גם הביאו את נינט. ההתאחדות מתחילה להתקרב לסטנדרטים אירופאים, חזון אחרית הימים.

הדבר הכי מעניין שקרה על המגרש אתמול..